מאת ד"ר דוד ברקוב
DOptom (Aston) M.Sc.(Ulster)
Dip.Optom.(S.A.) F.O.A.(S.A.) F.C.Optom.(U.K)
F.A.A.O. F.E.A.O.O. F.B.C.L.A. F.I.A.C.L.E.
קוצר ראייה הוא ליקוי תשבורת שבו קרני אור מקבילות הנכנסות לעין מתמקדות לפני הרשתית. ההערכה היא כי עד שנת 2050 כ־49.8% מאוכלוסיית העולם יסבלו מקוצר ראייה (Yu and Liu 2022) . קוצר ראייה גבוה, המוגדר בדרך כלל ככקוצר ראיה של −6.00 דיופטר ומעלה, כרוך בסיכון מוגבר למחלות ולסיבוכים עיניים, ובהם רטינופתיה מיופית, קטרקט, גלאוקומה ואף עיוורון (Haarman et al. 2020; Cooper and Tkatchenko 2018).
מחקרים חדשים יחסית מצביעים על כך שטיפול באור אדום בעוצמה נמוכה עשוי לגרום להסטה היפראופית ולהאט ביעילות את התקדמות קוצר הראייה (Gawne et al. 2017).
המונח „אור אדום” מתייחס לאור נראה שאורך הגל שלו נע בין 600 ל־700 ננומטר (Huang et al. 2022) . על סמך המחקרים שנערכו עד כה, הטיפול באור אדום אמור להינתן לכל היותר פעמיים ביום, למשך שלוש דקות בכל פעם, ובהפרש של ארבע שעות לפחות בין הטיפולים (Tang et al. 2023).
המכשיר הראשון שנבדק היה מכשיר Eyerising, המיוצר בידי חברת Suzhou Xuanjia Technology. המכשיר פותח במקור בסין לטיפול באמבליופיה. הוא מבוסס על דיודות לייזר הפולטות אור אדום בעוצמה נמוכה, באורך גל של כ־650 ננומטר ובעוצמת הארה של 1,600 לוקס.
הילדים השתמשו במכשיר בבית בהשגחת הוריהם. בהתאם להוראות השימוש, הטיפול בוצע פעמיים ביום במשך שלוש דקות בכל פעם, בהפרש של שלוש שעות לפחות בין טיפול לטיפול, חמישה ימים בשבוע ובמשך 12 חודשים (Tang et al. 2023; Jiang et al. 2022 המכשיר מחובר לאינטרנט לצורך תיעוד הטיפולים ומעקב אחר ההיענות לטיפול בידי הגורם המטפל.
הילדים עברו בדיקות מעקב שכללו מדידת אורך גלגל העין, רפרקציה ציקלופלגית ובדיקה באמצעות אוטורפרקטומטר. הבדיקות נערכו לאחר חודש, שלושה חודשים, שישה חודשים ו־12 חודשים. לאחר 12 חודשים נמצא כי השינוי באורך גלגל העין בקרב הילדים שקיבלו את הטיפול היה 0.13 מ״מ, לעומת 0.38 מ״מ בקבוצת הביקורת. לפיכך, ההפרש בין הקבוצות היה 0.25 מ״מ, נתון המייצג הפחתה של 69.4% בהתארכות גלגל העין. בתום שנת הטיפול לא דווח על תופעות לוואי חמורות, כגון אובדן ראייה (Jiang et al. 2022).
מנגד, בפרסום אחר דווח על ילדה בת 12 שסבלה מאובדן ראייה דו־עיני, אשר נמשך שבועיים והופיע לאחר חמישה חודשי טיפול באור אדום בעוצמה נמוכה באמצעות המכשיר הנדון. לאחר הפסקת הטיפול למשך שלושה חודשים נצפתה התאוששות חלקית מהנזק לרשתית, והחדות הדו־עינית השתפרה ל 6/7.5 (Liu et al. 2023).
בשנת 2023 אושר המכשיר לשימוש בבריטניה, באירלנד, באוסטרליה ובניו זילנד, בהתאם לפרוטוקול הטיפול שנקבע עבור השימוש המקורי במכשיר.
שני מכשירים נוספים, Sky-n1201a ו־Future Vision, פותחו ונבדקו בארצות הברית. שני המכשירים הוגדרו כמכשירי לייזר מסוג. (Ostrin and Schill 2024) Class 1
על סמך סקירות שיטתיות ומטא־אנליזות שפורסמו, ניתן לומר כי טיפול חוזר באור אדום בעוצמה נמוכה יעיל בהאטת התקדמות קוצר הראייה. עם זאת, נדרש מחקר נוסף בנוגע לקשר בין המינון לתגובה, לתופעת הנסיגה לאחר הפסקת הטיפול (rebound) ולבטיחות הטיפול (Fan et al. 2025).
לאחרונה פורסמה סקירה שיטתית אשר הסיקה כי טיפול חוזר באור אדום בעוצמה נמוכה לא נמצא קשור לפגיעה בלתי הפיכה בראייה או במבנה העין (Chen et al. 2024).
המידע המצטבר מצביע על כך ש־RLRL עשוי להיות טיפול יעיל ונסבל היטב להאטת התקדמות קוצר הראייה בקרב ילדים. עם זאת, מנגנון הפעולה שלו עדיין אינו ברור. כמו כן, קיימות מספר שאלות שטרם זכו למענה מספק, ולכן עדיין אין בידינו מידע מלא על ההשלכות הקליניות ארוכות הטווח של הטיפול.
השאלות המרכזיות הן:
- אילו מטופלים צפויים להפיק את התועלת המרבית מהטיפול?
- מהי יעילותו של הטיפול בטווח הארוך?
- מהו המינון האופטימלי?
- איזה אזור ברשתית הוא המקום המתאים ביותר לגירוי?
- כיצד מגיבים תאי הרשתית ל־RLRL?
- האם הטיפול ב־RLRL כדאי מבחינה כלכלית? Class 1 (Wu et al., 2026)
במחקר שפורסם לאחרונה בדקו Zhang ועמיתיו את יעילותו של RLRL בהשוואה לאורטוקרטולוגיה ולעדשות משקפיים מסוג DIMS בהאטת התקדמות קוצר הראייה (Zhang et al. 2025) . תוצאות המחקר הצביעו על יעילות גבוהה של הטיפול ב־RLRL. המדידות נערכו לאחר שלושה חודשים, שישה חודשים ו־12 חודשים, והתוצאות היו כדלקמן:
|
מועד המדידה |
RLRL |
אורתוקרטולוגיה |
DIMS |
|
3 חודשים |
−0.07 מ״מ |
+0.03 מ״מ |
−0.02 מ״מ |
|
6 חודשים |
−0.09 מ״מ |
+0.15 מ״מ |
+0.09 מ״מ |
|
12 חודשים |
−0.05 מ״מ |
+0.27 מ״מ |
+0.17 מ״מ |
ממצאי המחקר מצביעים על יעילות גבוהה של RLRL בהשוואה לאורטוקרטולוגיה ולעדשות משקפיים מסוג DIMS בהאטת התארכות גלגל העין.
לסיכום, הטיפול ב־ RLRL להאטת התקדמות קוצר הראייה נראה מבטיח מאוד. עם זאת, חשוב לזכור כי המחקרים הקיימים עדיין אינם מספקים מידע מלא על בטיחות השיטה בטווח הארוך. משום שהטיפול כרוך בחשיפה חוזרת של הרשתית לאור אדום, יש להמשיך לבחון בקפידה את בטיחותו, את המינון המתאים ואת ההשלכות האפשריות של שימוש ממושך.
מקורות:
