פירוט הגילאים לטיפולי האטת מיופיה לפי מקורות שונים

בהתבסס על מגוון מקורות, טיפולי ניהול קוצר ראייה מיועדים בעיקר לילדים ומתבגרים, עם דגש חזק על התערבות בגיל צעיר. המטרה העיקרית היא לשלוט בקצב התקדמות קוצר הראייה בשנים שבהן העין גדלה ומשתנה, כדי למנוע התפתחות של קוצר ראייה גבוה וסיבוכים פוטנציאליים בהמשך החיים. המקורות מציינים באופן ברור כי גישת ה"חכה ותראה" או אמירה ש"אי אפשר לעשות כלום" כבר אינה סטנדרט הטיפול.

להלן פירוט הגילאים או אוכלוסיות המטופלים הרלוונטיות לכל אחת משיטות הטיפול העיקריות שנדונו במקורות שונים:

משקפיים מיוחדים (כמו HOYA MiYOSMART, Essilor Stellest):

• • עדשות HOYA MiYOSMART מצוינות במפורש כמתאימות בעיקר לילדים בגילאי 6 עד 18 שנים.
  • הקונספט של שימוש בעדשות משקפיים לשליטה בקוצר ראייה אהוב על המומחים כי הוא מאפשר התחלה מוקדמת.
  • הן יכולות להתאים גם לילדים צעירים מאוד (למשל, בגיל 3) או לילדים עם מספר פלוס נמוך שיש להם סיכון גבוה לפתח קוצר ראייה (למשל, על בסיס היסטוריה משפחתית). זאת במקרים שבהם Ortho-k או טיפות אטרופין עשויים להיות פחות מועדפים על ההורים או פחות מתאימים מבחינה קלינית.

אורתוקרטולוגיה (Ortho-k):

• • מתוארת כפרוצדורה פדיאטרית (לילדים).
  • במקורות מצוין כי עדשות Ortho-k הותאמו בהצלחה לילדים צעירים החל מגילאי 4, 5 ו-6 שנים, למרות שהתאמה בגילאים אלו יכולה להיות מאתגרת יותר ודורשת שיתוף פעולה מהילד וההורים.
  • יש דרישות ספציפיות והיא אינה מתאימה לכל המטופלים; לדוגמה, מקרים עם צילינדר גבוה (מעל 2.5) או מספר גבוה מאוד (מעל 6 או 8 דיופטר) עשויים לא להתאים.
  • טיפול זה דורש מומחיות בהתאמה ובמעקב וציוד ספציפי (כמו טופוגרפיה).
  • העדשות נלבשות בלילה בזמן שינה.

טיפות אטרופין (במינון נמוך):

• • נדון כטיפול יעיל להאטת התקדמות קוצר ראייה בילדים.
  • מחקרים הראו שאצל מטופלים שגילם צעיר יותר (למשל, מתחת לגיל 10) נצפו לעיתים הבדלים משמעותיים יותר בתגובה לטיפול בהשוואה למבוגרים יותר. ייתכן שהתגובה לריכוז מסוים תלויה בגיל.
  • מינונים נמוכים (כמו 0.01% או 0.05%) הם הנפוצים ביותר ומפחיתים תופעות לוואי משמעותיות שנראו במינונים גבוהים יותר.
  • הטיפול מתואר כקל יחסית ליישום אצל ילדים.
  • תופעות לוואי (כמו רגישות לאור או קושי בראייה מקרוב) אפשריות אך לרוב ניתנות לניהול, ולעיתים נדרשים משקפיים פוטוכרומטיים להפחתת סינוור או מולטיפוקליים לחיזוק הטיפול כתוספת.

שילוב טיפולים:

• • במקרים מסוימים, ניתן לשלב מספר שיטות טיפוליות, למשל שילוב של Ortho-k עם טיפות אטרופין, או משקפיים מיוחדים עם טיפות אטרופין, במטרה להשיג יעילות מוגברת. התאמת השילוב תלויה במאפייני המטופל ובהערכה קלינית.

גילוי מוקדם ומעקב:

• • מומלץ לבצע בדיקות סקר לגילוי בעיות ראייה, כולל קוצר ראייה, כבר בגיל צעיר.
  • בדיקת העיניים הראשונה מומלצת סביב גיל 3, אם הילד מספיק משתף פעולה, כדי לקבל תמונת מצב בסיסית. קוצר ראייה אכן יכול להתחיל כבר בגיל 3.
  • נוכחות של היסטוריה משפחתית של קוצר ראייה מעלה את הסיכון ומהווה אינדיקציה לבדיקה מוקדמת יותר ומעקב צמוד יותר.
  • הורים צריכים להיות מודעים לסימנים כמו התקרבות לאובייקטים, פזילה, או הטיית ראש, אך לעיתים קוצר ראייה אצל ילדים אינו מציג סימפטומים ברורים. לכן, בדיקות סדירות חשובות למעקב אחר התקדמות.

מדידת אורך גלגל העין (Axial Length):

• • מדידה זו, שהיא כלי מרכזי בניטור התקדמות קוצר הראייה, ניתנת לביצוע כבר החל מגיל 3-4 שנים.
  • חשוב לפרש את התוצאות תוך התחשבות בגדילה הטבעית של גלגל העין שתלויה בגיל.
  • מעקב אחר השינוי באורך גלגל העין אצל מטופל ספציפי לאורך זמן הוא משמעותי יותר מאשר השוואת ערכים מוחלטים בין מטופלים שונים.
  • מכשירי ביומטריה אופטית נחשבים מדויקים ואמינים יותר מאולטרסאונד למעקב עקבי.

ניתוחי לייזר לתיקון ראייה (LASIK/Smile וכדומה):

• • ניתוחים אלו נחשבים בדרך כלל לאפשרויות טיפוליות לתיקון קןצר ראייה עבור מבוגרים לאחר ששלב הגדילה הסתיים והמספר התייצב.
  • יציבות המספר נבדקת בדרך כלל סביב גיל 18, ולעיתים נדרשת תקופת המתנה או בדיקת היסטוריה של שינויים במספר לפני ששוקלים ניתוח.
  • ניתוחים אלה מתקנים את הראייה הקיימת אך אינם מונעים התקדמות נוספת של קוצר ראייה (אשר אצל ילדים עדיין מתרחשת).
  • ניהול קוצר ראייה בילדות חשוב בין היתר כדי למנוע התפתחות לקוצר ראייה גבוה מאוד (למשל, מעל 7-8 דיופטר) אשר עלול למנוע את האפשרות לבצע ניתוח לייזר בהמשך החיים, ומעל הכל, מגביר משמעותית את הסיכון למחלות עיניים מסכנות ראייה (כמו גלאוקומה, ניוון מקולרי מיופי, היפרדות רשתית) גם לאחר תיקון הראייה.

"לעולם לא מאוחר מדי להתחיל":

• • נקודה חשובה מהמקורות היא שאין "נקודת אל חזור" ולעולם לא מאוחר מדי להתחיל טיפול לניהול קוצר ראייה.
  • גם אם מטופלים מבוגרים יותר (למשל, בני נוער בגיל 14) עשויים להראות תגובה פחות דרמטית לטיפול בהשוואה לילדים צעירים מאוד, עדיין ניתן להשיג תועלת משמעותית משליטה בהתקדמות המספר, גם אם היא רק מאטה את הקצב. המטרה היא למנוע הגעה למספרים גבוהים ככל הניתן.

גורמי סגנון חיים:

• • חשיפה מוגברת לזמן מסכים ועבודה מקרוב, במיוחד מאז התפרצות מגפת הקורונה, נקשרת לעלייה בשכיחות ובהתקדמות קוצר הראייה אצל ילדים.
  • עידוד זמן בילוי מחוץ לבית (מומלץ כ-2.5 שעות ביום) הוכח כמסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות קוצר ראייה והאטת התקדמותו. זהו גורם רלוונטי לילדים ונוער בכל הגילאים.

ניהול קוצר ראייה מתמקד בעיקר בילדים ובני נוער במהלך שנות הגדילה הפעילות שלהם. הגיל האופטימלי לתחילת טיפול הוא מוקדם ככל הניתן, לעיתים כבר בגיל 3-6, אך מגוון הטיפולים מאפשר התאמה למטופלים עד גיל 18 ואף התחלה בגילאים מאוחרים יותר בהתבגרות, שכן כל האטה בהתקדמות היא מועילה למניעת סיבוכים עתידיים של קוצר ראייה גבוה. ניתוחי תיקון ראייה, לעומת זאת, מיועדים למבוגרים עם מספר יציב.