ד"ר שפרה הרינגטון, אופטומטריסטית וחוקרת בבית הספר לאופטומטריה בדבלין, מביאה את ניסיונה הרב בניהול קוצר ראייה ועבודה עם ילדים קצרי ראייה לשיחה על התמודדות עם התופעה הזו. היא
מדגישה את החשיבות של פתיחת דיון מוקדם עם משפחות על ניהול הסביבה החזותית של הילדים, כולל הזמן שהם מבלים בחוץ והפחתת זמן המסך, כדי למנוע או להאט את התקדמות קוצר הראייה.
היא מציינת כי ילדים עם היפראופיה נמוכה מהצפוי עלולים להפוך למיופים ומדגישה את הצורך לשמור על בריאות העיניים לאורך חיים ארוכים. הרינגטון מתייחסת לסביבה שבה נמצאים הילדים כחלק חשוב בבדיקה, ומדגישה את החשיבות של שהייה באור יום לפחות שעתיים ביום והפחתת זמן המסך.
היא מזהירה כי זה לא תמיד פשוט ליישם, במיוחד בעקבות הקורונה והשינויים באורח החיים, אך חשוב לנקוט פעולות שבשליטתנו כדי לשמור על בריאות העיניים. היא מציינת כי ניתן לפנות למורים ולהסביר להם את החשיבות של שהייה באור יום ולבקש את שיתוף הפעולה שלהם.
הרינגטון מדברת על העלייה בשכיחות קוצר הראייה בעולם והתחלת הגיעה לתודעה הציבורית, ומציינת כי יש הורים שעדיין לא שמעו על קוצר ראייה או שמעו רק מעט. היא מדגישה את החשיבות של השיחה עם ההורים והילדים על האפשרויות השונות לטיפול בקוצר ראייה, כולל עדשות מגע ומשקפיים.
היא מסבירה כי ההחלטה על הטיפול הטוב ביותר תלויה בצרכים המשתנים של הילדים ובספורט שבו הם עוסקים. היא מדגישה כי יש להיות זהירים לא להפחיד את הילדים ולהציג את המידע בצורה מתאימה, תוך דגש על הצורך להיות פעילים גופנית ולשמור על בריאות העיניים לאורך זמן.
בסיכום, הרינגטון מציינת כי חשוב להבין את המדע מאחורי עדשות המגע והמשקפיים הספציפיים, ולהתאים את הטיפול לצרכים הייחודיים של כל ילד, תוך שיתוף הילד וההורים בתהליך ההחלטה. היא מדגישה את החשיבות של טיפול מותאם אישית שמתחשב בכל הגורמים הרלוונטיים, כדי להבטיח את התוצאה הטובה ביותר לבריאות העיניים של הילדים.
אנחנו חיים עכשיו עד גילאי 70 וה-80 לחיינו. ולכן צריכים לוודא שהראייה והעיניים שלנו יחזיקו מעמד כראוי.