בעיות באטרופין לניהול מיופיה

אטרופין בעבר נראה לנו כתרופת הפלא לשליטה במיופיה, ‫אבל יש איתה מספר בעיות.
קשה להשיג אותה בעולם, אך ‫למזלנו בישראל ‫היא נמצאת בסל התרופות. בשנים הראשונות היה קשה ‫לקבל אותה בקופות החולים והיא אף דרשה הכנה רוקחית מיוחדת.
הילדים צריכים להשתמש בטיפות האלה יום-יום במשך שנים ו‫יש ילדים שלוקחים את הטיפות האלה ‫למשל מגיל 6 עד גיל ,12  זה הרבה מאוד זמן בכל הקשור להיענות המטופל (קומפליינס)
‫דבר נוסף, התרופה עצמה לא יציבה, היא נוטה להתפרק ואנחנו לא יודעים באמת ‫כמה חומר פעיל נשאר בתרופה בעת השימוש.
בעייה נוספת היא הסייד אפקט, ‫תופעות הלוואי, ביניהן סינוור בשמש בגלל הרחבת אישונים וטישטוש ראייה בעיקר מקרוב.
בטיפול לעצירת מיופיה עם אטרופין עלולה להיות בעיה של ריבאונד ‫(חזרה של הבעיה עם הפסקת הטיפול)
יצא מחקר רציני ‫מארצות הברית לפני שנה ‫שאמר שלמעשה אטרופין בריכוז נמוך של ‫0.01 אחוז ופלסבו יש להם את אותו האפקט. לא ברור כמה זה נכון אבל זה שוב מעלה לנו את הספקות לגבי הטיפול התרופתי.
‫לכן ברור שהעתיד של עצירת קוצר הראייה ‫הוא לא בטיפול תרופתי ‫אלא באמצעים אופטיים.