שאלות ותשובות מתוך מחקר שפורסם בגליון Optometry and Vision Science

המחקר הציג ממצאים אודות השפעת הפסקת הטיפול בעדשות מגע

המחקר התמקד בהערכת גדילת העין (אורך צירי) והתקדמות קוצר הראייה (טעות רפרקטיבית) אצל ילדים לאחר שהפסיקו להרכיב את עדשות המגע הדו-מוקדיות MiSight 1 day

נתוני המחקר:

  • מטרת המחקר – להעריך את השינויים בעין לאחר הפסקת טיפול ממושך
  • סוג העדשותMiSight 1 day, עדשות דו-מוקדיות לשליטה בקוצר ראייה
  • משך המחקר – 7 שנים בסך הכל, כולל שנת מעקב אחת לאחר הפסקת הטיפול
  • התהליך בשנה האחרונה – המעבר מעדשות דו-מוקדיות לעדשות מגע עם מוקד יחיד

ממצאים מרכזיים:

  • ממצאי השנה השביעית – קצב גדילת העין והתקדמות קוצר הראייה היה דומה בממוצע לקצב הצפוי עבור עיניים קצרות ראייה שלא טופלו באותם גילאים
  • שמירת הישגים – ההשפעות המיטיבות שהצטברו במהלך הטיפול נשמרו לאחר הפסקתו
  • היעדר "הקפצה" משמעותית – לא נמצאה עדות ל־rebound בהתקדמות קוצר הראייה
  • השפעת גיל הפסקת הטיפול – נצפתה התקדמות מעט גדולה יותר בקבוצת הילדים הצעירים יותר (14–16) לעומת הבוגרים (17–19)
  • השפעת משך הטיפול – לא נמצאה השפעה למספר שנות הטיפול (3 או 6 שנים) על קצב ההתקדמות לאחר הפסקה
  • השוואה לקבוצת בקרה וירטואלית – השוואה למודל של עיניים לא מטופלות
  • בטיחות – לא נצפו אירועים עיניים שליליים משמעותיים; חדות הראייה נשמרה

שאלות ותשובות:

שאלה: מה הייתה המטרה העיקרית של המחקר הזה?
תשובה: מטרת המחקר הייתה להעריך את גדילת העין ואת התקדמות קוצר הראייה אצל ילדים לאחר שהפסיקו להרכיב עדשות מגע דו-מוקדיות ששימשו לשליטה בקוצר ראייה במשך תקופה ממושכת

שאלה: אילו עדשות מגע נבדקו במחקר?
תשובה: המחקר התמקד בעדשות המגע הדו-מוקדיות MiSight 1 day (omafilcon A; CooperVision, Inc.), שנועדו לשליטה בקצב התקדמות קוצר הראייה

שאלה: כמה זמן ארך הניסוי הקליני המלא שכלל את שלב הפסקת הטיפול?
תשובה: הניסוי הקליני המלא נמשך 7 שנים, כאשר השנה האחרונה (שנה 7) הייתה תקופת מעקב לאחר הפסקת הטיפול

שאלה: מה עשו הילדים המשתתפים בשנה האחרונה של המחקר?
תשובה: בשנה השביעית של המחקר, כל הילדים שהיו מטופלים בעדשות הדו-מוקדיות עברו להרכיב עדשות מגע עם מוקד יחיד (עדשות מגע רגילות)

שאלה: מהם שני הדברים העיקריים שנמדדו כדי להעריך את קוצר הראייה ואת השינויים בעין?
תשובה: שני המדדים העיקריים היו טעות רפרקטיבית (המרשם של קוצר הראייה) הנמדדת בדיופטר (D), ואורך צירי של העין (AL) הנמדד במילימטרים (מ"מ). מדידות אלו בוצעו לאחר שימוש בטיפות עיניים להרחבת אישונים (ציקלופלגיה)

שאלה: מה קרה לקצב התקדמות קוצר הראייה וגדילת העין בשנה הראשונה לאחר הפסקת הטיפול?
תשובה: בשנה השביעית (לאחר הפסקת הטיפול), שיעורי גדילת העין והשינויים במרשם היו מעט גדולים יותר מאלו שנצפו בשנה שקדמה לה. עם זאת, שיעורים אלו היו דומים בממוצע לקצב הגדילה וההתקדמות הצפויים עבור עיניים עם קוצר ראייה שלא טופלו באותם גילאים

שאלה: האם אורך התקופה שבה הילדים קיבלו את הטיפול (3 שנים לעומת 6 שנים) השפיע על מה שקרה לאחר שהפסיקו?
תשובה: לא, המחקר מצא שמספר השנים בהן הילדים טופלו (3 או 6 שנים) לא השפיע על קצב גדילת העין או על התקדמות קוצר הראייה לאחר הפסקת הטיפול

שאלה: מהי המסקנה העיקרית לגבי ההשפעה של הפסקת הטיפול על התקדמות קוצר הראייה?
תשובה: המסקנה העיקרית היא שברגע שהטיפול בעדשות המגע הדו-מוקדיות מופסק, העיניים חוזרות לקצב גדילה והתקדמות קוצר ראייה הצפוי לגיל כאילו לא קיבלו טיפול מעולם

שאלה: האם ההשפעה המיטיבה של הטיפול שנצברה לאורך השנים נשמרה לאחר הפסקתו?
תשובה: כן, המחקר מצא שההשפעות המיטיבות שהצטברו במהלך הטיפול נשמרו לאחר הפסקתו. העין נשארה פחות קצרת ראייה ממה שהייתה אמורה להיות לולא הטיפול

שאלה: מה המשמעות של "הישגים טיפוליים שנצברו נשמרו"?
תשובה: המשמעות היא שההאטה בקצב התקדמות קוצר הראייה שהושגה בזכות הטיפול נשארת קיימת גם לאחר הפסקתו. העין ממשיכה לגדול ולהתקדם בקוצר ראייה, אך מהנקודה הנמוכה יותר שהושגה בזכות הטיפול

שאלה: האם הגיל בו הופסק הטיפול השפיע על התוצאות?
תשובה: כן, נצפתה התקדמות קוצר ראייה מעט קטנה יותר אצל קבוצת הילדים המבוגרים יותר (שהיו בגילאי 17–19 בעת הפסקת הטיפול) לעומת קבוצת הילדים הצעירים יותר (שהיו בגילאי 14–16 בעת ההפסקה)

שאלה: האם הילדים הצעירים יותר (14–16 בעת ההפסקה) הראו קצב גדילה שונה מהצפוי?
תשובה: בקבוצת הילדים הצעירים יותר נצפתה גדילה צירית (אורך העין) מהירה יותר בכ־0.03 מ"מ מהצפוי לפי המודל של עיניים לא מטופלות בגיל זה, והבדל זה היה מובהק סטטיסטית. ייתכן שהבדל זה אינו משמעותי קלינית, אך הוא מעלה אפשרות שכדאי לשקול להמשיך טיפול בגילאים אלו

שאלה: האם נצפתה "הקפצה" (rebound) חמורה בהתקדמות קוצר הראייה, כלומר האצה מהירה יותר ממה שהיה קורה ללא טיפול כלל?
תשובה: המאמר מדגיש את ההבחנה בין חזרה לקצב גדילה והתקדמות תואם-גיל (כפי שנצפה במחקר זה) לבין גדילה מהירה יותר מתואם-גיל. רק גדילה מהירה יותר מתואם-גיל עלולה לבטל את ההישגים הטיפוליים. המחקר הנוכחי מצא חזרה לקצב תואם-גיל

שאלה: האם השימוש ב"קבוצת בקרה וירטואלית" (הערכה של מה שהיה קורה ללא טיפול) הוא חסרון במחקר?
תשובה: המסקנות על חזרה לקצב צפוי לגיל לאחר הפסקת הטיפול מתבססות על השוואה למודל שהעריך את קצב הגדילה הצפוי ללא טיפול, ולא על קבוצת בקרה מקבילה שלא טופלה כלל במשך 7 שנים. הסיבה לכך הייתה שנחשב בלתי אתי להמשיך קבוצת בקרה ללא טיפול לאחר שהוכחה יעילות הטיפול בשנים הראשונות

שאלה: האם היו תופעות לוואי משמעותיות בשנה האחרונה של המחקר?
תשובה: בשנה השביעית היו מספר קטן של אירועים עיניים שליליים, כגון דלקת לחמית חיידקית או צביעת קרנית. אירועים אלו היו לרוב קלים, נחשבו לא משמעותיים על ידי החוקרים ונפתרו במהירות. סוג האירועים ושכיחותם היו דומים לאלו שנצפו בשלבים מוקדמים יותר של המחקר

שאלה: האם חדות הראייה של המשתתפים השתנתה בסוף המחקר?
תשובה: חדות הראייה הטובה ביותר עם תיקון נשארה יציבה בסוף השנה השביעית והייתה מעט טובה יותר מ־20/20 בממוצע, בדומה לחדות הראייה שנצפתה בתחילת המחקר ובסוף השנה השישית

שאלה: האם תוצאות המחקר הזה דומות למחקרים אחרים על הפסקת טיפולים לשליטה בקוצר ראייה?
תשובה: התוצאות המראות חזרה לקצב גדילה והתקדמות צפוי לגיל לאחר הפסקת טיפול אופטי תואמות דיווחים קודמים על הפסקת עדשות מגע דו-מוקדיות והתערבויות אופטיות אחרות. עם זאת, הן שונות ממחקרים שדיווחו על גדילת עין מהירה מהצפוי ("הקפצה" במובן החמור יותר) לאחר הפסקת טיפולים אחרים כמו אטרופין או אורתוקרטולוגיה [11–14, 28]

שאלה: כיצד מסביר המחקר את ההבדלים בתוצאות הפסקת טיפול בין סוגי טיפולים שונים (למשל, עדשות מגע לעומת אטרופין)?
תשובה: המחקר מציין שההבדלים בהתקדמות לאחר הפסקת הטיפול בין מחקרים שונים יכולים לנבוע מהבדלים במנגנון הפעולה של הטיפול (למשל, תרופתי מול אופטי) או מהבדלים בעיצוב המחקרים עצמם

שאלה: האם המסקנות תקפות לכל הילדים עם קוצר ראייה המשתמשים בעדשות אלו?
תשובה: המסקנות לפיהן ההישגים הטיפוליים נשמרים ושיעורי הגדילה חוזרים לרמה הצפויה לגיל חלות על אלו שהפסיקו את הטיפול במהלך שנות העשרה

שאלה: מהי ההמלצה הכללית הנובעת ממחקר זה בנוגע להפסקת טיפול בעדשות MiSight 1 day?
תשובה: המחקר מצביע על כך שאם מפסיקים את הטיפול בעדשות MiSight 1 day במהלך שנות העשרה, ההישגים הטיפוליים שנצברו נשמרים והעיניים חוזרות לגדול בקצב הצפוי לגיל, ללא "הקפצה" חמורה שמבטלת את ההישגים. עם זאת, בהתחשב בתוצאה מסוימת בקבוצה הצעירה יותר, ייתכן שיהיה זהיר לשקול להמשיך את הטיפול גם בשנות העשרה המאוחרות יותר

דילוג לתוכן