מיופיה, או קוצר ראייה, הפכה לאחת מהמגפות האפידמיולוגיות הגדולות של המאה ה-21. שיעורי ההופעה וההחמרה של המיופיה עולים בצורה חדה, במיוחד בקרב ילדים בגיל בית ספר. מחקרים עדכניים מדווחים כי עד 50% מאוכלוסיית העולם צפויים להיות קוצרי ראייה עד 2050. השפעותיה של מיופיה אינן רק תפקודיות (צורך בתיקון אופטי), אלא כוללות גם סיכון מוגבר לפתולוגיות עיניות כמו ניוון מקולרי, גלאוקומה, הפרדות רשתית, וקטרקט – במיוחד כאשר אורך העין חורג מ-26 מ״מ.
מטרת מאמר זה לסקור את ההתפתחויות האחרונות (2024–2025) בטיפולים שנועדו להאט את קצב התקדמות המיופיה, תוך התמקדות על ראיות קליניות מבוססות. נסקור חמישה תחומים עיקריים:
1. טיפול תרופתי (Atropine)
2. פתרונות אופטיים (עדשות משקפיים ועדשות מגע)
3. טיפול באור אדום (RLRL)
4. שילובי שיטות
5. גורמים סביבתיים והיבטים מניעתיים
—
1. טיפול תרופתי: אטרופין במינון נמוך
אטרופין נחשב זה מכבר לאחד הטיפולים היעילים ביותר להאטת מיופיה, אך הוויכוח בין ריכוזים שונים בעיצומו.
מחקר MOSAIC (2025) – מחקר אירופי רב-מרכזי אשר עקב אחרי 250 ילדים במשך 3 שנים. נמצא כי:
0.05% האט את קצב ההתקדמות ב-0.13D לשנה
0.01% האט ב-0.06D בלבד, אך גרם לפחות תופעות לוואי
מטא-אנליזה חדשה (Frontiers in Pharmacology, 2025) – אימתה כי גם ריכוזים נמוכים כמו 0.01% יעילים בהאטת שינוי רפרקציה וגם בהתארכות אקסיאלית, עם פרופיל בטיחות גבוה במיוחד.
מסקנה: 0.01% הוא טיפול קו ראשון באוכלוסיה כללית. 0.05% מתאים בילדים עם קצב התקדמות מהיר.
—
2. פתרונות אופטיים: עדשות משקפיים ועדשות מגע
עדשות משקפיים – מוקדי דיפוקוס
MiYOSMART (HOYA): עדשות DIMS מציגות האטה של כ-59% על פני 6 שנים. מחקר 8 שנים (2024) הראה שמירה על היעילות לאורך זמן עם מינימום ריבאונד.
Stellest (Essilor): עדשות HAL האטו את המיופיה ב-57% ואת ההתארכות ב-52% לאורך 6 שנים, כולל בקרב מתבגרים.
עדשות מגע – עדשות רכות עם פרופיל מוקדי
MiSight 1 day (CooperVision): עדשות המאושרות FDA. ניתוחי המשך (מרץ 2025) מצביעים על שמירת האפקט גם לאחר הפסקת שימוש, ללא החמרה מובהקת.
—
3. טיפול באור אדום בעוצמה נמוכה (RLRL)
שיטה חדשנית, מבוססת הקרנת אור אדום בתדר 650nm בעוצמה נמוכה ל-3 דקות פעמיים ביום.
RCT השוואתי (סין, 2025): הראה יעילות גבוהה יותר מ-0.01% אטרופין, עם האטה ממוצעת של 0.17D לשנה.
מחקר רב-אתני: ניתוח ביניים לאחר 3 חודשים (מאי 2025) מצא תוצאות מבטיחות עם בטיחות טובה.
בילדים עם מיופיה חמורה: טיפול של 12 חודשים הביא לקיצור אורך אקסיאלי ב-0.02 מ״מ בממוצע – תוצאה נדירה ומרשימה.
—
4. שילובי שיטות טיפול
OK + RLRL: שילוב טיפול אורתוקרטולוגי עם RLRL הפחית קצב התארכות לעומת OK לבד.
אטרופין + עדשות HAL: מחקר קטן (2024) הדגים תוספת של 18% האטה לעומת עדשות בלבד.
הערת שוליים על אורתוקרטולוגיה (OK):
אומנם יעילה בהאטת קצב התארכות, אך מצריכה היענות גבוהה, מעקב הדוק, ועלולה להיות מלווה בסיכונים זיהומיים – במיוחד באקלים חם ולח.
—
5. גורמים סביבתיים
זמן-מסך: מטא-אנליזה מ-JAMA Network Open (2025) מצאה קשר מובהק בין כל שעת מסך נוספת ביום לבין עלייה של 21% בסיכון להתפתחות מיופיה.
פעילות חוץ: שהייה של שעתיים ביום באור יום מפחיתה סיכון להתקדמות מיופיה בעד 30%.
—
בהתבסס על מחקרים עדכניים ומבוססים, הנה טבלת השוואה מעמיקה בין השיטות העיקריות לשליטה על קצב קידום קוצר ראייה (מיופיה) בילדים:
| שיטה | מנגנון פעולה | יעילות מחקרית | חסרונות/סיכונים | |
|---|---|---|---|---|
| אטרופין (Atropine) | טיפות עיניים מדוללות (0.01%-0.05%) החוסמות קולטנים מוסקריניים בעין | יעילה מאוד בבלימת קצב התקדמות קוצר ראייה, במיוחד בשילוב עם שיטות נוספות (Tang et al., 2024) | תופעות לוואי קלות כמו רגישות לאור וטשטוש; דרישה להקפדה על שימוש יומיומי (Tariq et al., 2023) | |
| אורתוקרטולוגיה (Ortho-K) | עדשות מגע קשות לשימוש בלילה שמעצבות את הקרנית באופן זמני | יעילה במיוחד בילדים עם מיופיה מתונה; גם בשילוב עם אטרופין (Schmidt et al., 2025) | דורשת הקפדה על היגיינה גבוהה; עלות גבוהה; סיכון לזיהומים קרניתיים אם לא נשמרת סטריליות (Eppenberger et al., 2024) | |
| עדשות מולטיפוקליות רכות | עדשות עם טבעות שונות למיקוד שעוזרות ביצירת 'defocus' פריפרי להפחתת התארכות גלגל העין | בינונית-גבוהה; אפשרית גם במשקפיים מולטיפוקליים (Lanca et al., 2023) | פחות נוחה מילדים צעירים; דורשת התמדה יומיומית | |
| שיטות התנהגותיות (לדוג' זמן מסך/אור שמש) | הגבלת זמן מסך, הגדלת חשיפה לאור טבעי | יעילה רק כחלק מגישה משולבת; עשויה להפחית סיכון ראשוני לפיתוח קוצר ראייה | לא עוצרת את ההתקדמות לאחר הופעת המיופיה; מבוססת בעיקר על מניעה ולא טיפול ישיר (Zhang et al., 2025) |
מסקנות ויישומים קליניים:
שילוב שיטות כמו אטרופין ואורתוקרטולוגיה נמצא כיעיל ביותר, בעוד ששימוש בפתרון יחיד פחות אפקטיבי. המחקרים החדשים מצביעים על כך שפרסונליזציה של טיפול בהתאם לגיל, דרגת מיופיה, וסבילות המטופל היא המפתח להצלחה.
לפרטים מורחבים: